"על המחנך להיות קודם כל מה שהוא.
עליו ללכת בדרכו הוא, בדרך המתאימה לו ביותר.
אם הוא רוצה להכיר את הילדים, הוא חייב להכיר קודם כל את עצמו"
(יאנוש קורצ'אק)
  
|
מיכאל סלע אברהם
איש חינוך, חוקר תרבות ורוח, פילוסוף ומשורר. בן זוג לאסטהא, אבא של מלאכי, שייה ופלא. אוהב מוזיקה, לקרוא, לנוח על ערסל, לראות שקיעות ולפתח רעיונות. בעל תואר ראשון במדעי הרוח, בוגר מכללת רידמן לרפואה הוליסטית, לומד קורסים של מודעות בתחומים שונים מעל 15 שנים, גם בשילוב מוזיקה ותנועה. עובד מאז ומתמיד עם ילדים כגנן ומחנך, מתמחה בפיתוח תכני העשרה ייחודיים לחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי. שותף בקידום הפדגוגיה המתבוננת בישראל. שותף בהקמה, בניהול ובפיתוח הפדגוגי של "בית היער" - כתת היער הראשונה בישראל. אסטהא סלע אברהם הילרית ומטפלת בנשמה, ילדת טבע אמיתית ואמא לשלושה ילדים. העבירה את זמנה בתרגולי יוגה, ויפאסאנה ומדיטציה, מגורים בטבע ומסעות בהודו. מזה שנים עוסקת בעבודת טיפול ושילוב עם ילדים אוטיסטיים, הדרכת סדנאות לילדים בגיל הרך והפעלת חוגים של יוגה ותנועה לילדים. היא גם מורה לעיסוי תינוקות ובייבי יוגה, מנחת מעגלי אמהות ודולה פוסט-פארטום. הדס רוזנברג רכזת פדגוגיה והדרכה. דפנה סינגר אוהבת את הטיוליים האתגריים שלי בארץ ובעולם, נהנית לרקוד וממוזיקה. מנהלת את המשרד של מים וסלע בין טרק אחד לשני ואמא גאה לארבעה מתבגרים. המדריכים שלנו חברים ושותפים למסע ולדרך החינוכית. כל אחד ואחת אדם מיוחד ושלם בזכות עצמו, בעל כישרונות ואיכויות שונות. מוזיקאים, רקדנים, שחקנים ומספרי סיפורים, אנשי אדמה ורוח, אנשי חינוך ומטפלים הוליסטיים, בעלי חזון ואהבה. |
למה מים וסלע?
החיים הם רבגוניות אינסופית המשתלבת ומתמזגת לכדי ישות אחת שלמה.
איש ואשה, שמים ואדמה, גבוה ונמוך, שמאל וימין - החיים הם המפגש שנוצר באמצע.
המים הם הזרימה, השינוי, ההתחדשות, היצירה, הנפש, הרצון לנוע, ללמוד, להתקדם ולהתחבר.
הסלע הוא היציבות, העצירה, ההתבוננות, הגוף, הרצון להיות נוכח ב"כאן ועכשיו".
"מים וסלע" מוביל ומכוון לנקודת האיזון שבין כוחות אלו - הגוף והנפש, הילדי והבוגר, הפנים והחוץ, האני והחברה.
אנו מאחלים לכולנו את הנכונות ואת האומץ לצעוד בדרך החיים ולמזג בתוכנו את האיכויות השונות בשלום ובאהבה.
  |
הגישה
|
חינוך דמוקרטי
בחינוך
הדמוקרטי הילד אינו נמצא במרכז. מה שנמצא במוקד ההוראה הוא המפגש – מפגש בין מבוגר
משמעותי לילד (או קבוצת ילדים) .
המפגש הזה יוצר תהליך של למידה משמעותית סביב הידע . ההתמקדות במפגש משנה מהותית את התפקידים של המורה והתלמיד וגם משנה את הגדרות הלמידה עצמה. כך נוצר תהליך של הוראה-למידה מיוחד בדינאמיות שלו ובהתאמתו לאישיות הייחודית של כל תלמיד ומורה.
תפקיד המורה הוא תפקיד מעצים ומשחרר, הוא מספק ללומדים כלים לעיבוד ולביקורתיות ומאפשר יצירתיות ותובנות חדשות של הילד על העולם ועל עצמו.
הוא מעורר שאילת שאלות ומעניק כלים שמאפשרים ללומד להבין איך הוא לומד, ולא רק מה הוא לומד. המורה מלווה ומאפשר, מאמין ומאתגר, מדריך ומניח למוטיבציה הפנימית של הלומד להוביל אותו במסע של גילוי והעצמה. לכל ילד יש אזורי חוזק – תחומים שבהם האני הייחודי שלו מצטיין יחסית לאחרים. חשוב לגלות אותם שכן הם מאפשרים מסוגלות, למידה ברמה גבוהה וחוויות הצלחה, ומתוך כך העצמה של אמונת הלומד בכישוריו. ללומד יש גם אזורי צמיחה, אלה אזורים שהוא מבקש לחזק ונזקק בהם לתמיכה ולסיוע. למידה היא שינוי משמעותי שחווה הלומד ונוצרת מתוך חופש ומזמנת חופש, שאינה נכפית אלא נוצרת מתוך בחירה ומתוך כך מעצימה את עצמאותו ומקומו של הלומד.
בעיקר אנו אוהבים את תפיסת תהליך הלמידה הדמוקרטית ומשתמשים בה כדי לזהות את מקומו של כל ילד בתהליך הלמידה (למידה ארוכת טווח או חד-פעמית), לזהות את השלבים בהם הוא מתקשה ושם הוא זקוק לעזרה ונוכחות מרגיעה, להבין את הרגשות שבהם הוא מצוי ולמה הוא זקוק כדי להתגבר עליהם ולהתקדם לשלב הלמידה הבא.
המפגש הזה יוצר תהליך של למידה משמעותית סביב הידע . ההתמקדות במפגש משנה מהותית את התפקידים של המורה והתלמיד וגם משנה את הגדרות הלמידה עצמה. כך נוצר תהליך של הוראה-למידה מיוחד בדינאמיות שלו ובהתאמתו לאישיות הייחודית של כל תלמיד ומורה.
תפקיד המורה הוא תפקיד מעצים ומשחרר, הוא מספק ללומדים כלים לעיבוד ולביקורתיות ומאפשר יצירתיות ותובנות חדשות של הילד על העולם ועל עצמו.
הוא מעורר שאילת שאלות ומעניק כלים שמאפשרים ללומד להבין איך הוא לומד, ולא רק מה הוא לומד. המורה מלווה ומאפשר, מאמין ומאתגר, מדריך ומניח למוטיבציה הפנימית של הלומד להוביל אותו במסע של גילוי והעצמה. לכל ילד יש אזורי חוזק – תחומים שבהם האני הייחודי שלו מצטיין יחסית לאחרים. חשוב לגלות אותם שכן הם מאפשרים מסוגלות, למידה ברמה גבוהה וחוויות הצלחה, ומתוך כך העצמה של אמונת הלומד בכישוריו. ללומד יש גם אזורי צמיחה, אלה אזורים שהוא מבקש לחזק ונזקק בהם לתמיכה ולסיוע. למידה היא שינוי משמעותי שחווה הלומד ונוצרת מתוך חופש ומזמנת חופש, שאינה נכפית אלא נוצרת מתוך בחירה ומתוך כך מעצימה את עצמאותו ומקומו של הלומד.
בעיקר אנו אוהבים את תפיסת תהליך הלמידה הדמוקרטית ומשתמשים בה כדי לזהות את מקומו של כל ילד בתהליך הלמידה (למידה ארוכת טווח או חד-פעמית), לזהות את השלבים בהם הוא מתקשה ושם הוא זקוק לעזרה ונוכחות מרגיעה, להבין את הרגשות שבהם הוא מצוי ולמה הוא זקוק כדי להתגבר עליהם ולהתקדם לשלב הלמידה הבא.
חינוך דיאלוגי
תפיסה זו רואה את תהליך הלמידה וההתפתחות
של הילד כתהליך של דיאלוג שהילד מנהל מול העולם.
תפקיד המבוגר בתהליך הלמידה של הילד הוא לחשוף את הילד לעולם, לתת לו את הכלים לו הוא זקוק לחוויה זו של ניהול הדיאלוג העצמאי שלו. את זה עושה המבוגר, כמובן, בצורה דיאלוגית עם הילד. אין שום 'הנחתות' מלמעלה, כל הדרך שעושה הילד - הלמידה, ההתפתחות, היצירה - נעשית בדיאלוג עם המבוגר ומול העולם. מהותו של הדיאלוג היא שיח שוויוני בין לומדים ומלמדים, שיח המבוסס על כבוד הדדי והעצמה של הילד. באמצעות הדיאלוג המורה מכיר את החיים של התלמידים, את הדברים המשמעותיים עבורם, ואינו מניח שידע אחד טוב מידע אחר. זו הדרך בה אנו פועלים
מול הילדים וזו הדרך שאנו מנסים לסלול עבורם. כך בנינו את מערכי השיעור ואת האופן בו אנו מעבירים אותם – הרבה דגש על החוויה של הילד מול
הנושא שאנו מביאים.
תפקיד המבוגר בתהליך הלמידה של הילד הוא לחשוף את הילד לעולם, לתת לו את הכלים לו הוא זקוק לחוויה זו של ניהול הדיאלוג העצמאי שלו. את זה עושה המבוגר, כמובן, בצורה דיאלוגית עם הילד. אין שום 'הנחתות' מלמעלה, כל הדרך שעושה הילד - הלמידה, ההתפתחות, היצירה - נעשית בדיאלוג עם המבוגר ומול העולם. מהותו של הדיאלוג היא שיח שוויוני בין לומדים ומלמדים, שיח המבוסס על כבוד הדדי והעצמה של הילד. באמצעות הדיאלוג המורה מכיר את החיים של התלמידים, את הדברים המשמעותיים עבורם, ואינו מניח שידע אחד טוב מידע אחר. זו הדרך בה אנו פועלים
מול הילדים וזו הדרך שאנו מנסים לסלול עבורם. כך בנינו את מערכי השיעור ואת האופן בו אנו מעבירים אותם – הרבה דגש על החוויה של הילד מול
הנושא שאנו מביאים.
אינטליגנציות מרובות
לכל אדם יש מספר ערוצים דרכם הוא חווה את
העולם, כלומר קולט, מעכל ופולט מידע. קרי, אינטליגנציות:
1. לוגית- מתמטית: "כשרון" למספרים, ללוגיקה ומדעים; חשיבה אנליטית, מופשטת, הגיונית, מאורגנת, סדירה ומושכלת, רגישות לדפוסים מספריים ולוגיים, חקירה ופתרון בעיות לוגיות ומתמטיות.
2. ורבלית לשונית: "כשרון" למלים, "הבנת העולם" באמצעות המילה הכתובה והמדוברת. תקשורת באמצעות השפה, שימוש אפקטיבי במלים.
3. מוסיקלית ריתמית: "כשרון" למוסיקה והבעה באמצעותה, רגישות לצלילים ולקולות בסביבה, למקצבים ולמנגינות, יכולת שירה ונגינה.
4. ויזואלית- מרחבית: חשיבה חזותית בתמונות וב"מפות דמיוניות", תפיסה מרחבית וחזותית מדויקת, יכולת ראיה מזוויות שונות, ייצוג גרפי, התמצאות במרחב, "שפה טופוגרפית".
5. גופנית- תנועתית: "חכמת שפת הגוף", "כשרון" לספורט או מלאכת כפיים, קשר גוף-מחשבה, הבעת רעיונות, תחושות ורגשות באמצעות תנועות גוף, שליטה בתנועות גוף.
6. נטורליסטית: יכולת לחוש את הסביבה הטבעית, להיות קשוב לה, להסתגל ולהתאים לשינויים שבה, ולשרוד במצבים מורכבים. לחוש "בבית" בטבע.
7. בין אישית: "כשרון" להבנת אחרים ורגישות אליהם, אבחון רגשות, צרכים, מצבי רוח, ציפיות ורצונות של אחרים, פתיחות לרעיונות של אחרים, תקשורת מילולית ולא-מילולית, עבודת צוות.
8. תוך אישית: מודעות עצמית פנימית גבוהה, רפלקציה, הערכה עצמית (נקודות חוזק וחולשה), יכולת הבנה של העולם הפנימי (רגשות ומחשבות).
יש שמדברים על עוד סוגים של אינטליגנציות - מוסרית, רוחנית וכו'.
ניתן לשפר ולפתח כל אינטליגנציה בהשפעת הסביבה, וחשיפה לגירויים שונים בסביבה זו. אימון מתאים יכול גם הוא להביא לשיפור האינטליגנציות השונות. יש לפתח ראשית את האינטליגנציה החזקה אצל כל ילד, מבלי להזניח את שאר האינטליגנציות. האינטליגנציות אינן מתקיימות בנפרד ותחושת בטחון והצלחה באחת מהן מביאה לפיתוח מוצלח גם של האחרות. מתוך תפיסה זו בנינו את מערך השיעורים השנתי של החוגים וכן את הסדנאות החד פעמיות, באופן כזה שיכיל בתוכו מגוון רחב של התנסויות, כך שכל ילד יחווה את עצמו בכל אחת מהאינטליגנציות, ילמד לזהות את התחומים החזקים והחלשים שלו ויקבל עידוד ותמיכה שיעזרו לו לפתח אותן למקסימום. כך כל ילד ילמד למצוא את מקומו בחברה, את צורת הביטוי המתאימה לו ואת הנתיב בו הוא מבקש לצעוד.
1. לוגית- מתמטית: "כשרון" למספרים, ללוגיקה ומדעים; חשיבה אנליטית, מופשטת, הגיונית, מאורגנת, סדירה ומושכלת, רגישות לדפוסים מספריים ולוגיים, חקירה ופתרון בעיות לוגיות ומתמטיות.
2. ורבלית לשונית: "כשרון" למלים, "הבנת העולם" באמצעות המילה הכתובה והמדוברת. תקשורת באמצעות השפה, שימוש אפקטיבי במלים.
3. מוסיקלית ריתמית: "כשרון" למוסיקה והבעה באמצעותה, רגישות לצלילים ולקולות בסביבה, למקצבים ולמנגינות, יכולת שירה ונגינה.
4. ויזואלית- מרחבית: חשיבה חזותית בתמונות וב"מפות דמיוניות", תפיסה מרחבית וחזותית מדויקת, יכולת ראיה מזוויות שונות, ייצוג גרפי, התמצאות במרחב, "שפה טופוגרפית".
5. גופנית- תנועתית: "חכמת שפת הגוף", "כשרון" לספורט או מלאכת כפיים, קשר גוף-מחשבה, הבעת רעיונות, תחושות ורגשות באמצעות תנועות גוף, שליטה בתנועות גוף.
6. נטורליסטית: יכולת לחוש את הסביבה הטבעית, להיות קשוב לה, להסתגל ולהתאים לשינויים שבה, ולשרוד במצבים מורכבים. לחוש "בבית" בטבע.
7. בין אישית: "כשרון" להבנת אחרים ורגישות אליהם, אבחון רגשות, צרכים, מצבי רוח, ציפיות ורצונות של אחרים, פתיחות לרעיונות של אחרים, תקשורת מילולית ולא-מילולית, עבודת צוות.
8. תוך אישית: מודעות עצמית פנימית גבוהה, רפלקציה, הערכה עצמית (נקודות חוזק וחולשה), יכולת הבנה של העולם הפנימי (רגשות ומחשבות).
יש שמדברים על עוד סוגים של אינטליגנציות - מוסרית, רוחנית וכו'.
ניתן לשפר ולפתח כל אינטליגנציה בהשפעת הסביבה, וחשיפה לגירויים שונים בסביבה זו. אימון מתאים יכול גם הוא להביא לשיפור האינטליגנציות השונות. יש לפתח ראשית את האינטליגנציה החזקה אצל כל ילד, מבלי להזניח את שאר האינטליגנציות. האינטליגנציות אינן מתקיימות בנפרד ותחושת בטחון והצלחה באחת מהן מביאה לפיתוח מוצלח גם של האחרות. מתוך תפיסה זו בנינו את מערך השיעורים השנתי של החוגים וכן את הסדנאות החד פעמיות, באופן כזה שיכיל בתוכו מגוון רחב של התנסויות, כך שכל ילד יחווה את עצמו בכל אחת מהאינטליגנציות, ילמד לזהות את התחומים החזקים והחלשים שלו ויקבל עידוד ותמיכה שיעזרו לו לפתח אותן למקסימום. כך כל ילד ילמד למצוא את מקומו בחברה, את צורת הביטוי המתאימה לו ואת הנתיב בו הוא מבקש לצעוד.
אינטליגנציה רגשית
שתי האינטליגנציות האחרונות, הבין אישית
והתוך אישית, מרכיבות את האינטליגנציה הרגשית.
עד היום, החברה שלנו שופטת ומעריכה בני אדם לפי ה- I.Q שלהם (שילוב של אינטליגנציה לוגית-מתמטית ואינטליגנציה לשונית), לפי זה מקבלים אנשים לעבודה וזה אפילו המדד לצלחה בחיים. בשנים האחרונות אנו רואים שלא כך הם פני הדברים, אנשים רבים לא חווים סיפוק ומצבים כמו דיכאון, בדידות ושעמום הופכים להיות שכיחים. מערכות היחסים, על כל סוגיהן, איבדו את יציבותן ואחוז הגירושין עלה. בעקבות מחקרים נמצא שהגורם העיקרי לכך הוא חוסר פיתוח של אינטליגנציה רגשית. אם האדם לא מחובר לעצמו, לא מבין את מה שמתחולל בקרבו ובנוסף אין הוא מבין את האחר ולא מתקשר ומתחבר עם האחר, אז אין לאדם סיכוי להרגיש סיפוק, שמחה וקשר אמיתי עם הזולת.
אנו שואפים לגדל דור של ילדים שכבר בגיל הצעיר ילמדו להכיר את עצמם, לא יפחדו מהרגשות שלהם, ילמדו להבין את דרכי החשיבה שלהם ושל האחר, יכירו בזכותו של האחר להיות מיוחד ושונה (בדיוק כפי שזו זכותם), וכך יהיו למבוגרים שמחים ומסופקים, בעלי מערכות יחסים אינטימיות ובריאות.
אומרים שמספיק לחנך דור אחד באופן נכון ובריא כדי לתקן את האנושות כולה.
עד היום, החברה שלנו שופטת ומעריכה בני אדם לפי ה- I.Q שלהם (שילוב של אינטליגנציה לוגית-מתמטית ואינטליגנציה לשונית), לפי זה מקבלים אנשים לעבודה וזה אפילו המדד לצלחה בחיים. בשנים האחרונות אנו רואים שלא כך הם פני הדברים, אנשים רבים לא חווים סיפוק ומצבים כמו דיכאון, בדידות ושעמום הופכים להיות שכיחים. מערכות היחסים, על כל סוגיהן, איבדו את יציבותן ואחוז הגירושין עלה. בעקבות מחקרים נמצא שהגורם העיקרי לכך הוא חוסר פיתוח של אינטליגנציה רגשית. אם האדם לא מחובר לעצמו, לא מבין את מה שמתחולל בקרבו ובנוסף אין הוא מבין את האחר ולא מתקשר ומתחבר עם האחר, אז אין לאדם סיכוי להרגיש סיפוק, שמחה וקשר אמיתי עם הזולת.
אנו שואפים לגדל דור של ילדים שכבר בגיל הצעיר ילמדו להכיר את עצמם, לא יפחדו מהרגשות שלהם, ילמדו להבין את דרכי החשיבה שלהם ושל האחר, יכירו בזכותו של האחר להיות מיוחד ושונה (בדיוק כפי שזו זכותם), וכך יהיו למבוגרים שמחים ומסופקים, בעלי מערכות יחסים אינטימיות ובריאות.
אומרים שמספיק לחנך דור אחד באופן נכון ובריא כדי לתקן את האנושות כולה.
ונסכם חלק זה בסיפור קצרצר:
"רבי זוסא האריך ימים והגיע לזקנה מופלגת. זמן מה לפני פטירתו אמר:
אם ישאלו אותי למה לא הייתי משה – אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסא – יסתתמו טענותיי".
(מרטין בובר)
