"תנשמו את אורו של היום החדש, השחר. תודו ליום החדש, לאנשים שמסביבכם, לחיים, להכל. ואז תהיו שלמים שוב"
(שבט הנבאחו)

האינדיאנים מהווים מסתורין עבור הילדים, מסקרנים אותם ומעוררים השראה. 
בחוג זה הילדים לומדים להכיר לעומק את התרבות האינדיאנית ואת הקשר שלה אלינו:
החיבור לטבע והשמירה עליו, "השבט" - הקבוצה והחיים ביחד, השקט והחיבור למקור כח פנימי.

מה זה בדיוק?

החוג האינדיאני הינו למעשה פיתוח של תכנים שהיוו חלק מהחוג "ממלכת הדמיון", ולאור המשיכה של הילדים לנושא האינדיאנים וההצלחה שחווינו עם תכנים אלו, החלטנו לפתח נושא זה ולתת לו מקום מיוחד משלו. אפשר לומר שהמטרות, הערכים והיתרונות של "ממלכת הדמיון" תקפים גם בחוג האינדיאני, ומשתנה רק הדרך והצורה בה הם מונחלים. הילדים לומדים מהאינדיאנים ערכים הרלוונטיים לחיינו: איך שומרים על הטבע וחיים איתו בהרמוניה, איך מסתדרים בקבוצה, כבוד לאדם, סוד ההקשבה והחברות, איך מפתחים ריכוז וחדות מחשבה, שקט פנימי ועוד הרבה דברים חשובים.
זהו חוג חצי שנתי של 15 מפגשים, בהם הילדים יכירו את עולם האינדיאנים המסתורי והקסום, דרך חוויה אישית, הכוללת שיח, יצירה, מוזיקה, ריקוד, שירה, דמיון מודרך, נוכחות בטבע ועוד.

הנושאים בחוג

  
מפגש השבט: סיפור, שיח ובחירת שמות אינדיאנים
אוהל אינדיאני: ישיבה באוהל אינדיאני אמיתי, הכנת אוהלים וצביעתם
כלי נגינה: הכרות עם כלי נגינה אינדיאנים ונגינה חופשית
תלבושת אינדיאנית: כתר נוצות, בגד ואיפור
מעגל תיפוף: קצב, תקשורת, יחד, שירה וביטוי רגשות 
קלפי מודעות ודמיון מודרך: עבודה עם קלפי חיות על תכונות חזקות וחלשות 
לוכד חלומות: יצירה צבעונית
ריקוד הגשם וריקוד הציד: הריקוד כתפילה וכלי לביטוי
מדורה, בניית מחנה ועוד

מה זה נותן לילד?

מודעות רגשית עצמית
פיתוח ניהול רגשות
יחס חיובי לעצמו, לסביבה ולחיים
אמפתיה
סובלנות וסבלנות 
חיזוק הדימוי העצמי
חיזוק בטחון עצמי
פיתוח ריכוז והקשבה
קואורדינציה
סקרנות בונה
זיכרון ותכנון פעולות
פיתוח יצירתיות ודמיון 
מיומנות בתקשורת ותקשורת חיובית ובונה
יכולת להביע דעה וליצור יחסים ידידותיים 
יכולת לשתף פעולה בקבוצהמודעות עצמית גופנית
פיתוח אינטליגנציה גופנית-תנועתית

"תן לאדם דג - הוא ישבע ליום אחד, למד אדם לדוג והוא ישבע כל חייו"
(פתגם אינדיאני)

ונסיים בסיפור אינדיאני קצר שעובר מדור לדור ומסופר מסביב למדורה:

ילד אנדיאני ניגש אל סבו וסיפר לו על כעסו הרב על חבר שעשה לו עוול...  הסב הקשיב לנכדו בקשב רב, וענה לו ברוגע:
"אספר לך סיפור. גם אני לעתים חשתי שנאה עזה כלפי אלה אשר לקחו כל כך הרבה, ואפילו לא הרגישו שום חרטה.  אך, מה בעצם השינאה עושה? היא מתישה אותנו.
השינאה כלל אינה מזיקה לאויבינו, זה כמו להחזיק רעל ביד, ולקוות שהאויב ימות. גם אני נלחמתי רבות עם רגשות אלה. זה כאילו שישנם שני זאבים בתוכי. 
זאב אחד בעל לב טוב ואינו מזיק, הוא חי בהרמוניה עם כל מי שמסביבו ואינו נפגע כשאין כוונה לפגוע בו. הוא נלחם רק כשצריך, וגם אז הוא עושה זאת בצורה נכונה.
אבל...הזאב השני...אוי...הדבר הכי קטן גורם לו לאבד את עשתונותיו, הוא רב עם כל אחד, כל הזמן, ללא סיבה. הוא אינו יכול לחשוב, מכיוון שכעסו ושנאתו חזקים כל כך.
זהו כעס חסר תוחלת, מכיוון שהוא איננו מוביל לשום מקום, ולא יכול לשנות מאומה.
לעתים קשה לי לחיות עם שני הזאבים בתוכי. שניהם מנסים לשלוט ברוחי".
הילד הסתכל בענין רב אל תוך עיניו של סבו, ושאל: "איזה מביניהם מנצח?"
הסבא חייך וענה: "זה שאני מאכיל אותו".